איוב וחבריו עומדים בניסיון (מתוך הספר "תפילה אישית")
איש היה בארץ עוץ, איוב שמו, והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלוהים וסר מרע.
במילים אלו, אשר רוח של אגדת ילדים נסוכה עליהן, נפתחת מגילת איוב.
כמו באגדות, התברך איוב בחסדים רבים: בנים, בנות, צאן, בקר, עושר רב מאד. וכמו באגדות, קם אויב לאיוב והוא אדון שטן, פקיד קטן ומשועמם במשרדים שלמעלה.
הבחור יצא להפיג את שעמומו בטיול, והוא מספר על הטיול לאלוהים. אלוהים מוצא הזדמנות לשמוח באדם המקסים הזה, איוב, אך אדון שטן מרשה לעצמו לבטל את דבריו: "לא לחינם" שח שטן "איוב צדיק. אתה הרי נתת לו הכול. מה יש פה לא להיות צדיק?" וכאן מציע השטן, כדרכו של שטן, עסקה שטנית: התערבות על אמונתו של איוב. "בוא נראה את הצדיק שלך" הוא אומר לאלוהים "אחרי שתפגע בו."
אלוהים מסכים לעסקה, אך יש לו תנאי אחד: "מותר לפגוע בכל אשר לאיוב. רק באיוב עצמו אל תפגע!"
השטן שמח! סוף סוף תהיה לו תעסוקה מעניינת, ואולי גם יצליח לחתור מתחת לסמכותו של אלוהים, אם וכאשר יוכיח שאנשים עובדים את אלוהים רק לאות תודה.
ואמנם, שטן גורם לפגיעה קשה באיוב: הוא מאבד את רכושו וילדיו. אך איוב נותר צדיק תמים: "ערום יצאתי מבטן אימי, וערום אשוב שמה. השם נתן והשם לקח, יהי שם השם מבורך" (פרק א פסוק כ"א).
שוב מתנהלת שיחה בין אלוהים לבין השטן. אלוהים גוער בשטן ואומר לו: "לחינם הסתת אותי נגד איוב. איש תם וישר כמוהו אין." "אהה" אומר השטן "זה כנראה מפני שהגבלת אותי. אתה דרשת לא לפגוע באיוב. תן לי לפגוע בגופו, ותראה את הצדיק שלך הופך מהר מאד מצדיק לרשע."
אלוהים מסכים לפגיעה בגופו של איוב, אך לא לפגיעה בנפשו. השטן יוצא לדרכו שמח וטוב לבב, ומכה את איוב במחלת עור קשה.
איוב הוא כעת אב שכול המתאבל על ילדיו שמתו, יושב בתוך האפר ומתגרד באמצעות שבר חרס.
אשתו באה אליו בהצעה מעניינת: "עודך מחזיק בתומתך? ברך אלוהים ומות." (פרק ב פסוק ט). באמרה "ברך" כוונתה להיפך מכך, אך הכתוב משתמש בלשון נקייה. איוב מסרב להצעתה, ומגיב בתקיפות: "כדבר אחת הנבלות תדברי. גם את הטוב נקבל מאת האלוהים, ואת הרע לא נקבל?" (פרק ב פסוק י).
מקור אחר, ספר "דברי איוב", אחד הספרים החיצוניים שלא נכללו בתנ"ך, מספק הסבר להשלמת התמונה. לפי מקור זה, איוב, בן דורו של אברהם, היה אחד ממלכי אדום שעבד את השטן. כאשר הכיר באלוהים כאל יחיד, ניתץ את פסלו של השטן, והפסיק לעבדו. על כך נקם השטן באיוב. לפי הסבר זה, "לברך" את אלוהים משמעותו עבודת השטן, ולכך לא הסכים איוב בשום פנים ואופן.
איוב יושב בתוך האפר ומתגרד, ואז באים אליו החברים: אליפז התימני, בלדד השוחי, וצופר הנעמתי. החברים בוכים וקורעים את בגדיהם ואז יושבים עם איוב בשתיקה שבעה ימים ושבעה לילות, מרגישים בכאבו הגדול.
מכאן ואילך מתפתח דיון שהולך ונהיה יותר ויותר סוער. תמצית הדיון היא ויכוח בין החברים, הבטוחים שאיוב חטא ואלוהים מעניש אותו על חטאיו, לבין איוב המשוכנע בצדקתו ותומתו, ועומד על כך שלא חטא. הוא מוכן להסכים לכך שאולי חטא בנעוריו, אך טוען שעוצמת הייסורים אינה עולה בקנה אחד עם משוגות נעורים תמימות.
בסופו של דבר, נמאס לחברים להתווכח, ולסיפור מצטרף אליהוא בן ברכאל (שם בעל משמעות כפולה ומכופלת). אליהוא מצדיק את איוב ומביע את כעסו על החברים. הוא מציע הסבר: אין לנו הסבר למעשיו של אלוהים. אנו יודעים שהוא רם ונישא, אל כביר.
סוף סוף מקבל איוב את אשר ביקשה נפשו: אישור לכך שלא חטא ואישור לכך שאלוהים גדול מכפי תפיסתנו אותו. אז אלוהים מתגלה אליו ומדבר עימו וגוער בחברים הטובים: "ויהי אחר דיבר השם את הדברים האלה אל איוב, ויאמר השם אל אליפז התימני: חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דיברתם אלי נכונה כעבדי איוב" (פרק מב פסוק ז).
איוב חוזר לגדולה, מביא בנים ובנות, ומת בשיבה טובה.
התלמוד מציין "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא). מקורות אחרים עומדים על כך שאיוב היה דמות ממשית. כך או כך, אני מבקשת להשתמש בסיפור של איוב וחבריו כמשל למתרחש בינינו.
החברים מכירים את איוב כאיש מצליח, עשיר, מכובד. גם הם, כנראה, מצליחנים בזכות עצמם. בראותם את איוב החולה, השכול, העני, הם נבהלים. אם זה קרה לאיוב, זה עלול לקרות גם להם! לכן חשוב להם כל כך למצוא הסבר וסיבה למצבו של איוב. הם רוצים לדעת מה לעשות ומה לא לעשות כדי שלא להגיע למקומו של איוב. הם מחפשים שליטה בחייהם.
וכאן צריך לומר: חברים יקרים, לא תמיד יש סיבה. לא תמיד יש הצדקה. לפעמים נסיבות שאין שליטה בהן מביאות אדם למצב כלכלי, אישי, בריאותי, קשה. הנטייה האנושית המיידית היא להאשים, לשפוט, להטיל אחריות: היא היתה צריכה לעשות כך וכך, ואז מצבה היה טוב. הוא לא היה צריך לעשות כך וכך, ואז מצבו היה אחר.
האמת הקשה היא, שזה לא בדיוק כך. נבראנו מצוידים בכוחות נפש ומשאבים אחרים שונים זה מזה. מה שאתה יכול, חברך לא יכול. אין לך זכות לשפוט אותו, אבל אתה מוזמן לסייע לו כמיטב יכולתך. כשהחבר יושב באפר, מתאבל ומתגרד, עזור לו להתגרד ואל תשמיע באוזניו דברי הטפה.
תפילה: "ריבונו של עולם, אם ראית לנכון להעמיד את חברי בניסיון, אנא הייה עימו בניסיון ואנא הייה עימי בהיותי עם חברי העומד בניסיון, שאדע מה נכון ומתאים לעשות. אמן כן יהי רצון."
לרכישת הספר "תפילה אישית" ולהזמנת הרצאות וסדנאות נא היכנסו ל"צור קשר".